מושלם

יש את הפנייה המושלמת, שילוב של אלפי משתנים,מתחילים מהאספלט ומגיעים עד לראש הרוכב,שמצריכה הליכה על חבל דק בין כל הגורמים.


מצד של החבל יש פנייה מחורבנת, לחימה באספלט, לחימה בהגאים וכל זה גורם לקו להיראות פחות כמו קשת ויותר כמו שירבוט גס שיתלה על המקרר עד שהילד שצייר אותו ילך לישון ואז יועבר לארכיון שמתחת לכיור, ממש ליד העצמות מהעוף של ארוחת הערב.


מצידו השני של החבל יש אסופה של טעויות, הבנה לא נכונה של הפנייה, מהירות גבוהה מדי או הצתה מאוחרת מדי של הרוכב, במקרים כאלה אפשר להבין את חומרת הטעות לפי תחתוני הרוכב- צהוב לטעות קלה, חום לטעות חמורה ובמקרים קיצוניים אדום, בשלב הזה תחתונים חלופיות כבר לא יעזרו.

אמנם זה לא חד וחלק, אלה לא שלושת המצבים האפשריים בפגישת הקוף הרכוב עם הכביש המפותל, מדובר בסקאלה מאוד רחבה וכמה שמתקרבים יותר למרכז, החיים יפים יותר.


באמצע הסקאלה יש את הפנייה המושלמת, הגעה מחוץ הפנייה תוך כדי ניהול מהירות מדוייק, תחילת הטייה, מציאת האייפקס, שיא הפנייה, הפלה של האופנוע בדיוק, כזאת שמעיפה את כל הדם לראש ואז גז, אחושילינג גז בדיוק על הקו הנכון, ופה נמצאת האמ-אמא של ההליכה על חבל דק, ההטייה חייבת להיות מדויקת, תנוחת הגוף חייבת להיות מדויקת והגז חייב להיות מדויק, כל הגורמים האלה מאזנים את כוח המשיכה מול כוח הסיבוב ומביאים למצב שהגוף והאופנוע נלחצים בקו אחד לתוך האספלט,מהראש מלא הדם מההטייה החזקה לתוך הפנייה, דרך עמוד השדרה, דרך האופנוע, ישר לתוך הבולמים, גוף אחד, קו אחד ואתה ברכבת הרים והבטן נופלת לתחת.


יש את ההאצה המושלמת, למען האמת, יש יותר מאחת, וכנראה שאצל כל אחד זה שונה.

יש את זאת שמדביקה אותך למושב, רכיבה על גלי המומנט בסל"ד גבו

ה, משחררת עומסים, חגיגה של רבאק ואדרנלין.


יש את האיטית, אתה פחות בתוך ההאצה ויותר מחוץ לקסדה, רוצה עוד רגע עם הרגע הזה שאתה נמצא בתוכו, לפני שתעבור לרגע הבא, נינוחות שמימית, דלאי למה על שני גלגלים.

ויש אחת, היא לא מהירה, היא לא איטית, היא, לפחות מבחינתי, מצביעה על זה שהאופנוע ואני באותו ראש, מחוברים, היא מתחילה לאט ומתגברת, אם החיבור בינינו טוב באותו רגע, העלאת ההילוכים מתרחשת בקצב קבוע, פתיחת מצערת, קלאץ', סגירת מצערת, העלאת הילוך, פתיחת מצערת תוך כדי שיחרור קלאץ' וחוזר חלילה, אני לש את ההגאים והתחושה היא שהאופנוע נושם לי בין הידיים, אם הייתי יכול הייתי ממשיך עוד, אבל אין מה לעשות, חמישה הילוכים, זה מה יש, take it or leave it.


ויש את הרכיבה המושלמת, אבל כתיבה על הרכיבה המושלמת תקח כל כך הרבה זמן עד שלא יהיה זמן לרכב, ויש פה סדר עדיפויות שצריך לשמר.


מתוך רכיבה מושלמת רווית בוץ

93 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול